מקור משנה כריתות ג׳:ב׳
2 אָכַל חֵלֶב וְחֵלֶב בְּהֶעְלֵם אֶחָד, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת. אָכַל חֵלֶב וְדָם וְנוֹתָר וּפִגּוּל בְּהֶעְלֵם אֶחָד, חַיָּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. זֶה חֹמֶר בְּמִינִין הַרְבֵּה מִמִּין אֶחָד. וְחֹמֶר בְּמִין אֶחָד מִמִּינִין הַרְבֵּה, שֶׁאִם אָכַל כַּחֲצִי זַיִת וְחָזַר וְאָכַל כַּחֲצִי זַיִת מִמִּין אֶחָד, חַיָּב. מִשְּׁנֵי מִינִין, פָּטוּר:
פירוש ברטנורא על משנה כריתות ג׳:ב׳
2 חֵלֶב וְחֵלֶב. שְׁנֵי זֵיתֵי חֵלֶב:
3 בְּהֶעְלֵם אֶחָד. אֲבָל בִּשְׁנֵי הֶעְלֵמוֹת חַיָּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, דְּקַיְמָא לָן הֶעְלֵמוֹת מְחַלְּקִין:
4 מִמִּין אֶחָד חַיָּב. הָא קָמַשְׁמַע לָן דְּאַף עַל גַּב דְּאֵין הַשְּׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים מִתַּמְחוּי אֶחָד דְּהַיְנוּ מִתַּבְשִׁיל אֶחָד, אֶלָּא הֵם מִתַּבְשִׁילִין חֲלוּקִין, אֲפִלּוּ הָכִי מִצְטָרֵף, לְפִי שֶׁאֵין תַּמְחוּיִין מְחַלְּקִין: